ניו זילנד

בכל העולם יצא שמה של ניו זילנד כאחד המקומות היפים ביותר על פני כדור הארץ, גן עדן עלי אדמות. מוניטין מוצדק בהתחשב בפסיפס הנופים היפהפה והמגוון להפליא שעל פניה - יערות גשם קדומים וסבוכים, הרי געש פעילים ונישאים, פסגות עטורות שלג בוהק, מים צלולים-תכולים בין פיורדים מרהיבים, גייזרים מתפרצים ובריכות בוץ מבעבע, מצוקים היורדים אל האוקיינוס, חופי גלישה זהובים, קרחונים בגוונים קפואים של תכלת, שדות בלתי נגמרים בירוק המנוקדים בכבשים לבנות צמריריות - כאשר מעל הכל עוטפת שמיכת השמיים הנצבעת בצבעים פסיכודלים עזים לעת זריחה ושקיעה.

הנוף הקסום הזה מתפרש על שני איים גדולים - האי הצפוני והאי הדרומי, והאי הקטן סטיוארט, בשטח כולל של 270,000 קמ"ר, יותר מפי עשר ממדינת ישראל. על שטח זה גרים 4 מיליון תושבים בלבד, 75 אחוז מתוכם במספר ערים גדולות, מה שמשאיר ביניהם שטחים ריקים ונרחבים של טבע בלתי מופרע. על כן אין זה פלא כי פארקים ושמורות טבע תופסות שליש משטח המדינה. האו"ם אף העניק תואר World Heritage לפארק טונגרירו שבאי הצפוני ולשטח גדול הכולל ארבעה פארקים לאומים באי הדרומי (מאונט קוק, ווסטלנד, פיורדלנד ומאונט אספיירינג), שטח של כ-10 אחוז מניו זילנד כולה.

בהיותה מדינת אי בקצה העולם (המדינה הגדולה השכנה, אוסטרליה, שוכנת למעלה מ-2,000 ק"מ מצפון מערב), מנותקת ניו זילנד מבעיות העולם, סכסוכים בינלאומיים ומלחמות. ועם ענפי החקלאות והתיירות המשגשגים, מדיניות הרווחה המצוינת, היופי ואיכות הסביבה, כלום לא מאיים על השלווה במדינה זו (שאפילו נחשים וטורפים אינם קיימים בה), ואין זה פלא שהמשפט השגור ביותר בפיהם של התושבים והמנטרה הלאומית היא "No Worries" - אין דאגות.

מנטרה זו באה לידי ביטוי באופיים המקסים של הניו זילנדים, המכנים עצמם "קיווים" על שם הציפור הלאומית. הם חברותיים במיוחד, נינוחים, חייכנים וחובבי אורח חיים רגוע, רצוי כזה המשלב בתוכו בירה וספורט, גם אם החיבה לספורט מתבטאת בעיקר באהדה ועידוד נלהב ל-All Blacks, קבוצת הראגבי הלאומית, שכל משחק שלה נגד היריבה הנצחית אוסטרליה הוא אירוע לאומי.

עם זאת, נדמה שהשלווה האינסופית מוציאה את הניו זילנדים המאושרים מדעתם. כשהם לא נודדים בעולם בטיולים ארוכים במיוחד (כדי להצדיק את מחירו הגבוה של הכרטיס) בחיפוש אחר הרפתקאות, הם שוקדים בהמצאת ענפי ספורט חדשים ושלל פעילויות אקטיביות מוזרות לגירוי בלוטות האדרנלין - מראפטינג סוער בנהרות גועשים, צניחה חופשית מעל אגם געשי וגלישת גלים ועד קפיצות באנג`י ממסוקים, בודי-ראפטינג בו משתמשים בגוף כגלשן על אשדי נהר אימתניים, וגלגול בני אדם בכדורי פלסטיק שקופים מגבעות. החיבה הזו לספורט האתגרי מיוצגת בשני קיווים מפורסמים - איי.ג`יי. האקט, ממציא קפיצת הבאנג`י, וסר אדמונד הילרי, הלא הוא האדם הראשון על פסגת האוורסט.

תושביה הראשונים של ניו זילנד- המאורים - הגיעו אליה כנראה מאיי פולינזיה, בסביבות שנת 800 לספירה. האדם הלבן הראשון, החוקר אייבל טזמן, הגיע אל חופו המערבי בשנת 1642, אך עזב מיד את המקום לאחר שכמה מאנשיו נהרגו ונאכלו בידי המאורים, ומעולם לא שב. הוא שהעניק לניו זילנד את שמה, על שם מחוז הולדתו - זילנד - שבהולנד. רק ב-1769 דרך האדם הלבן שוב על חופי ניו זילנד, כאשר קפטן קוק הגיע אל האי הצפוני והכריז עליה כעל חלק מהשלטון הבריטי, ופתח במסחר ער עם המאורים (אשר נתנו לו מזון בתמורה ל... מסמרים). כיום מהווים הניו זילנדים האירופאים כ-72 אחוז מתושבי המדינה, החיים בשלום לצד שכניהם המאורים וכן מיעוטים נוספים מפולינזיה והמזרח הרחוק.

אקלימה של ניו זילנד גשום תמיד. בחורף, בקיץ, ובכל עונה בשנה שתגיעו, ארובות השמיים עלולות להפתח ולהמטיר עליכם כמויות מים שלא יאמנו. עונות השנה בניו זילנד הפוכות לשלנו, בני חצי הכדור הצפוני. חודשי הקיץ הם דצמבר-מרץ, ואילו החורף משתולל במלוא עוצמתו בין יוני לספטמבר.
ככלל, כדאי לטייל בחודשים נובמבר עד אמצע אפריל כשמזג האוויר חמים יותר. בחורף נסגרים מרבית הטרקים והמקומות הגבוהים בשל השלגים ועונת הסקי מושכת אליה את רוב המבקרים.